État d'Israël

Loi fondamentale :
Israël – l’État-nation du peuple juif

(2021)

Cette loi adoptée le 14 novembre 2021 a suscité la controverse au sein de la société israélienne entre ceux, d'une part, qui y voient un point d’ancrage important et un équilibre du caractère national d’Israël en tant qu’État du peuple juif par rapport à d’autres valeurs déjà reflétées dans les lois fondamentales, et ceux, d'autre part, qui y voient une législation discriminatoire qui porte atteinte à la nature démocratique d’Israël. Il faut comprendre que, jusqu'à ce jour, l'hébreu et l'arabe étaient les deux langues officielles de l'État. D'après l'article 4 de la loi, la langue arabe ne bénéficie plus maintenant que d'un «statut spécial dans l’État», la réglementation concernant l’usage de la langue arabe dans les institutions de l’État sera inscrite par une loi à venir.

La principale difficulté de la loi, selon plusieurs juristes, réside dans l’accent mis sur l’État en tant que foyer national du peuple juif, tout en exerçant son droit à l’autodétermination, sans inclure l’élément complémentaire stipulé dans la Déclaration d’indépendance de l’égalité pour tous les citoyens et sans inclure de référence à la nature démocratique de l’État. La crainte réside dans le fait que le sens donné à l’identité nationale de l’État énoncé dans la loi se fasse au détriment de ses citoyens non juifs.

En somme, il peut être positif de renforcer la dimension nationale d'un pays, mais il apparaît tout aussi important de veiller à ce que la dimension nationale ne se transforme pas en une dimension exclusivement nationaliste.

Basic Law: Israel as the Nation-State of the Jewish People

Updated version of 14.11.2021

Article 1

— Basic Principles

a) The land of Israel is the historical homeland of the Jewish people, in which the State of Israel was established.

b) The State of Israel is the national home of the Jewish people, in which it fulfills its natural, cultural, religious, and historical right to self-determination.

c) The right to exercise national self-determination in the State of Israel is unique to the Jewish people.

Article 2

— Symbols of the State

a) The name of the state is "Israel".

b) The state flag is white, with two blue stripes near the edges and a blue Star of David in the center.

c) The state emblem is a seven-branched menorah with olive leaves on both sides and the word "Israel" beneath it.

d) The state anthem is "Hatikvah".

e). Details regarding state symbols will be determined by the law.

Article 3

— Capital of the State

Jerusalem, complete and united, is the capital of Israel.

Article 4

— Language

a) The state's language is Hebrew.

b) The Arabic language has a special status in the state; Regulating the use of Arabic in state institutions or by them will be set in law.

c) This clause does not harm the status given to the Arabic language before this law came into effect.


Article 5

— Ingathering of the Exiles

The state will be open for Jewish immigration and the ingathering of exiles.

Article 6

— Connection to the Jewish people

a) The state will strive to ensure the safety of the members of the Jewish people and of its citizens in trouble or in captivity due to the fact of their Jewishness or their citizenship.

b) The state shall act within the Diaspora to strengthen the affinity between the state and members of the Jewish people.

c) The state shall act to preserve the cultural, historical, and religious heritage of the Jewish people among Jews in the Diaspora.

Article 7

— Jewish Settlement

The state views the development of Jewish settlement as a national value and will act to encourage and promote its establishment and consolidation.

Article 8

— Official Calendar

The Hebrew calendar is the official calendar of the state and alongside it the Gregorian calendar will be used as an official calendar. Use of the Hebrew calendar and the Gregorian calendar will be determined by law.

Article 9

— Independence Day and Memorial Days

a) Independence Day is the official national holiday of the state.

b) Memorial Day for the Fallen in Israel's Wars and Holocaust and Heroism Remembrance Day are official memorial days of the State.

Article 10

— Days of Rest and Sabbath

The Sabbath and the festivals of Israel are the established days of rest in the state; Non-Jews have a right to maintain days of rest on their Sabbaths and festivals; Details of this issue will be determined by law.

Article 11

— Immutability

This Basic Law shall not be amended, unless by another Basic Law passed by a majority of Knesset members.

Loi fondamentale : Israël – l’État-nation du peuple juif

Version mise à jour du  14 novembre 2021

Article 1er

Principes de base

a) La Terre d’Israël est la patrie historique du peuple juif, dans laquelle l’État d’Israël a été créé.

b) L’État d’Israël est le foyer national du peuple juif, dans lequel il exerce son droit naturel, culturel, religieux et historique à l’autodétermination.

c) La réalisation du droit à l’autodétermination nationale dans l’État d’Israël est exclusif au peuple juif.

Article 2

Symboles de l’État

a) Le nom de l’État est « Israël ».

(b) Le drapeau de l’État est blanc, avec deux bandes bleues près de ses bords, et une étoile de David bleue au centre.

(c) L’emblème de l’État est le candélabre à sept branches  avec des feuilles d’olivier des deux côtés et le mot « Israël » en dessous.

d) L’hymne national est « Hatikva ».

e) Les détails concernant les symboles de l’État sont déterminés par la loi.

Article 3

La capitale de l’État

Jérusalem, entière et unifiée, est la capitale d’Israël.

Article 4

Langue

a) L’hébreu est la langue officielle.

b) La langue arabe a un statut spécial dans l’État; la réglementation de l’usage de la langue arabe dans les institutions de l’État ou devant elles sera inscrite par la loi.

c) Aucune disposition du présent article ne doit porter atteinte au statut effectivement accordé à la langue arabe avant l’entrée en vigueur de la présente loi fondamentale.

Article 5

Regroupement de exilés

L’État sera ouvert à l’immigration juive et au regroupement des exilés.

Article 6

Le lien avec le peuple juif

a) L’État doit veiller à assurer la sécurité du peuple juif et de ses citoyens en difficulté ou en captivité en raison de leur judéité ou de leur citoyenneté.

b) L’État doit agir au sein de la diaspora pour préserver le lien entre l’État et les membres du peuple juif.

c) L’État doit agir pour préserver le patrimoine culturel, historique et religieux du peuple juif parmi les juifs de la diaspora.

Article 7

Établissement juif

L’État considère le développement de la colonisation juive comme une valeur nationale et s'efforce d'encourager et de promouvoir son établissement et sa consolidation.

Article 8

Calendrier officiel

Le calendrier hébreu est un calendrier officiel de l’État et, à côté de lui, le calendrier grégorien servira de calendrier officiel; l’utilisation du calendrier hébraïque et du calendrier grégorien sera déterminée par la loi.

Article 9

Jour de l’indépendance et jours commémoratifs

a) Le Jour de l’indépendance est la fête nationale officielle de l’État.

(b) Le Jour du souvenir pour les soldats tombés en Israël et le Jour du souvenir des martyrs et des héros de l’Holocauste sont des jours officiels de commémoration pour l’État.

Article 10

Jours de repos et jours de sabbat

Le sabbat et les fêtes juives sont les jours de repos établis du pays; les non-juifs ont le droit d’observer les jours de repos le jour de leurs sabbats et leurs jours fériés; les détails à cet égard seront déterminés par la loi.

Article 11

Immuabilité

La présente loi fondamentale ne peut être modifiée que dans une autre loi fondamentale adoptée à la majorité des membres de la Knesset.


חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

עקרונות יסוד
1. (א) 

ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל.

(ב) 

מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית.

(ג) 

מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי.

סמלי המדינה

2. שם המדינה הוא "ישראל".

(ב) 

דגל המדינה הוא לבן, שני פסי תכלת סמוך לשוליו, ומגן דוד תכול במרכזו.

(ג) 

סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים, עלי זית בשני צדדיה, והמילה "ישראל" למרגלותיה.

(ד) 

המנון המדינה הוא "התקווה".

(ה) 

פרטים לעניין סמלי המדינה ייקבעו בחוק.

בירת המדינה
3. 

ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל.

שפה
4. (א) 

עברית היא שפת המדינה.

(ב) 

לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה; הסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק.

(ג) 

אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק-יסוד זה.

קיבוץ גלויות
5. 

המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות.

הקשר עם העם היהודי
6. (א) 

המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם.

(ב) 

המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי.

(ג) 

המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות.

התיישבות יהודית
7. 

המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה.

לוח רשמי
8. 

הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה ולצדו ישמש הלוח הלועזי כלוח רשמי; השימוש בלוח העברי ובלוח הלועזי ייקבע בחוק.

יום העצמאות וימי זיכרון
9. (א) 

יום העצמאות הוא יום החג הלאומי הרשמי של המדינה.

(ב) 

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה הם ימי זיכרון רשמיים של המדינה.

ימי מנוחה ושבתון
10. 

שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה; למי שאינם יהודים זכות לקיים את ימי המנוחה בשבתם ובחגיהם; פרטים לעניין זה ייקבעו בחוק.

נוקשות
11. 

אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שהתקבל ברוב של חברי הכנסת.

 

Page précédente

 

Israël

  

Accueil: aménagement linguistique dans le monde